אני לא הולך לתקן אותך ב14 מיילים

חלק מהאנשים יגידו לך שאם רק תירשם, תקבל "כלים" ו"פתרונות" ופתאום הכל יהיה בסדר. אני לא מאמין בזה.

אני חושב שמי שעבר מלחמה, או מי שסוחב כובד של שנים בבטן, לא משתנה מקריאה של מייל.

אז למה בכל זאת כתבתי 14 מכתבים? כי לפעמים הדבר היחיד שחסר לנו זה שמישהו יגיד את האמת בקול. כי לפעמים כשמישהו אחר כותב את מה שאתה מרגיש בחנייה, או את מה שאתה עובר מול האישה בסלון, משהו בפנים נרגע קצת. האוויר חוזר לריאות.

על מה נדבר במכתבים? על כל הרגעים שאתה מרגיש לבד מול אנשים, על המשקל שאתה סוחב על הכתפיים שלך, על הבושה והפחד שמסתתר בפנים ועל האפשרות הקטנה שאולי אפשר להוריד את המסכה.

אני לא מבטיח פתרונות קסם. אני כן מציע לך נקודת מבט אחרת על המצב שלך.
אלו 14 מכתבים, גבר לגבר, על מה שאנחנו סוחבים ועל האפשרות להתחיל להסתכל על זה אחרת.

אם אתה מחפש "הדרכה" שתפתור לך את החיים בבקשה אל תירשם. אבל אם בא לך לשמוע אמת חשופה שאולי תפתח לך את הראש תשאיר מייל, והמכתב הראשון בדרך אליך.